פסק-דין חלקי בתיק ת"א 3289-10-08

1.         התובעת הגישה כתב תביעה מקורי למתן צו הצהרתי וצו מניעה. היא טענה לכך שהיא התקשרה בעסקה בגדרה הגיעה לארץ מכולה מיצרן סיני, שהסתבר שתכולתה כוללת סחורה פגומה. הוריתי בהחלטתי מיום 12.10.08 על מתן צו מניעה זמני שאסר על הנתבעות שם, והן הנתבעות 2-1, חברות העוסקות בשילוח בינלאומי, עמילות מכס והובלת מטענים בדרך הים, מלבצע כל דיספוזיציה פיזית או משפטית במכולה על המטען שבה. לימים הורחבה תכולת הצו אף על יתר הנתבעות שבפניי, לרבות הנתבעת 3 (להלן, גם "אוברסיז").

2.         ביום 22.10.08 התקיים דיון במעמד הצדדים. בעקבות זאת הונח בפניי כתב תביעה מתוקן, אף כנגד היצרן הסיני, והיא הנתבעת 4 שבפניי (להלן - "החברה הסינית"). לעניינה אף היתרתי המצאה מחוץ לתחום השיפוט. כתב התביעה המתוקן כולל עתירה לצו הצהרתי וצו מניעה קבוע. אלו מכוונים כנגד הנתבעות 2-1 (להלן, גם "בעלות המכולה") וכנגד אוברסיז, היא בעלת המחסן בו נמצאת המכולה, על תכולתה הנטענת כפגומה. ככל שעסקינן בחברה הסינית היא נתבעת לתשלום פיצויים בסכום של 1,500,000 ש"ח. הונחו בפניי כתבי הגנה. ככל שעסקינן בחברה הסינית היא הגישה כתב תביעה-שכנגד נגד התובעת, על סך 1,497,610 ש"ח, והתובעת התגוננה בפני תביעה-שכנגד זו.

3.         מהר מאוד הסתבר לבעלות המכולה ולאוברסיז, שלא בטובתן, שהן היו ל"בנות ערובה" במסגרת סכסוך כספי לגיטימי בין התובעת לחברה הסינית. מאז ועד עתה, תקופה ממושכת ביותר, "תקועה" המכולה על תכולתה הנטענת כפגומה ואין פודה ומשחרר. דמי ההשהיה לבעלות המכולה, ודמי האחסנה לאוברסיז, הולכים ותופחים.

4.         במהלך התקופה נעשו ניסיונות לפתור סוגיה זו. מפנה משמעותי התרחש שעה שהיתרתי לפתוח את המכולה, באופן שניתנה הזדמנות הוגנת, הן לתובעת והן לחברה הסינית, לבדוק את התכולה הנטענת כפגומה, ומן הסתם להצטייד בחוות-דעת מקצועיות בסוגיה הנדונה.

5.         כל אלו השתנו בישיבת קדם המשפט ביום 21.10.10. הסתבר כי האפשרות למכור את תכולת המריבה לצד ג' לא עלתה יפה. ב"כ התובעת הודיע שהוא מבקש לבטל את צו המניעה זמני, באופן שהוריתי על ביטולו. כתוצאה מכך מונחות להכרעתי עתירות של בעלות המכולה ושל אוברסיז בגין הנזקים הנטענים, שנגרמו להן כתוצאה מצו המניעה הזמני. על כך להלן.

6.         ועוד מחלוקת התעוררה לעניין היחסים, שבין התובעת לבין החברה הסינית. מסתבר כי כיום לתובעת אין עניין בסחורה, וכשלעצמה אין לה התנגדות שהחברה הסינית תעשה בה ככל העולה על דעתה. ב"כ החברה הסינית חולק על כך. לנוכח החלפת טענות בעניין זה הוריתי בהחלטתי מיום 30.1.11 שאין צורך להידרש לטיעונים במסכת זו.

7.         בחנתי מחדש מכלול שיקוליי בעניין זה וראיתי, ולו אופרטיבית, לשנות מדעתי. לשיטת ב"כ אוברסיז הוא מעריך שההכרעה במחלוקת בין התובעת לבין החברה הסינית, תיפול תוך שישה חודשים. הערכה זו אינה ריאלית כל עיקר. רק בגדר החלטתי זו בדעתי להורות על הגשת תצהירי עדות ראשיות וכן הגשת חוות-דעת מקצועיות. סביר להניח כי בעקבות חוות-דעת מקצועיות אלו, אמנה מומחה מטעם בית המשפט. כאמור, הן התובעת והן החברה הסינית, אינן מגלות כל עניין בתכולת המכולה. משאלו הם פני הדברים, בדעתי להורות הוראות אופרטיביות לעניין מימוש תכולת המכולה תוך זמן סביר.

8.         כפי שיפורט מטה, הנזקים שנגרמו לבעלות המכולה ולאוברסיז, גדולים מסכום הערבות שהופקדה בזמנו כתנאי למתן צו המניעה הזמני. לנוכח כל אלו בדעתי למנות את באי-כוח בעלות המכולה ואוברסיז ככונסי נכסים לעניין מימוש ומכירת התכולה האמורה. אף על כך להלן.

9.         הוריתי ביום 12.10.08 כי צו המניעה הזמני מותנה בהפקדת סך 100,000 ש"ח וערובה זו הופקדה, בנוסף להתחייבות עצמית. לימים, וככל שעסקינן בעניינה של אוברסיז, הטעמתי בהחלטתי מיום 1.7.09 כי הנני מאמץ את עמדת בא-כוחה שקובל על כך שמרשתו משמשת "בת-ערובה" כאשר אין לה עניין במחלוקת המהותית בין התובעת לבין החברה הסינית, אלא בתשלום דמי אחסנה. לנוכח זאת הוריתי לתובעת להוסיף ולהפקיד סכום נוסף של 50,000 ש"ח. אכן, בהחלטתי מיום 23.7.09 הוריתי כי עד להחלטתי הצפויה אין להפקיד תוספת ערובה. הודעת ב"כ התובעת, לעניין ביטול צו המניעה הזמני, טרפה את הקלפים בסוגיה האמורה.

10.        כב' השופטת פרוקצ'יה, ב-ע"א 10650/08 צ' לנדאו קבלנות והנדסה בע"מ נגד שמואל אלישיוב (במאגרי נבו), מציינת כי " המבקש לממש ערבות שניתנה להבטחת נזקים העלולים להיגרם כתוצאה ממתן סעד זמני יכול לילך במספר דרכים: האחת -  לבקש מבית המשפט שנתן את הצו הזמני לדון בעניין, לשמוע ראיות ולהחליט בבקשה;... השלישית - להגיש תביעה נפרדת ועצמאית, כשהעילה לכך היא ההתחייבות שבכתב הערבות" (סעיף 7). אכן, " כאשר בקשת החילוט מחייבת הוכחת נזק וקיום קשר סיבתי, הכרוכים בהבאת ראיות מפורטות ומורכבות, וכאשר ההליך אשר במסגרתו ניתנה הערבות הוא ערעור שהסתיים במתן פסק-דין, דרך המלך לברר את סוגיית החילוט, ובכללה שאלת הנזק והקשר הסיבתי בינו לבין הסעד הזמני, היא בהגשת תובענה עצמאית בעניין זה לערכאה הדיונית" (סעיף 10).

11.        לנוכח העובדה שכנגד בעלות המכולה ואוברסיז נתבע סעד הצהרתי בלבד לצו מניעה קבוע, והתובעת זנחה סעד זה, נהיר כי עליי ליתן פסק-דין חלקי הדוחה התביעה כנגדן, וכך בדעתי לעשות. ככל שעסקינן בשאלת הנזקים שנגרמו, הונחו בפניי בקשות ותגובות, אליהן צורפו תצהירים. לא נתבקשתי להורות על הגשת תביעה נפרדת עצמאית בעניין זה, הגם שב"כ התובעת עתר לדחות את ההכרעה בסוגיה האמורה עד להכרעתי במחלוקת המהותית שבין התובעת לבין החברה הסינית, ומובן שאין בדעתי לעשות כן. אף לא נתבקשתי לזמן ישיבה לחקירת המצהירים. כל אלו מוליכים בכך שבדעתי להכריע, כאן ועכשיו, לעניין הנזקים הנטענים שנגרמו לבעלות המכולה ולאוברסיז, בעקבות צו המניעה הזמני. בחנתי הטיעונים שבפניי. כמעט לכל אורך הדרך, ובאופן גורף, בדעתי לאמץ את טיעוני ב"כ בעלות המכולה וב"כ אוברסיז ולדחות את טיעוני ב"כ התובעת.

12.        מקובלת עליי ההשקפה כי צו המניעה הזמני גרם לכך שהמכולה ותכולתה "תקועות" החל מיום 21.7.08. לנוכח זאת, העובדה שצו המניעה הזמני ניתן ביום 12.10.08, והורחב על אוברסיז בהחלטתי מיום 16.11.08, אינה גורעת כהוא-זה  מקבלת הטענה שלנוכח הצווים האמורים, ובעטייה של התובעת, נשללו מבעלות המכולה ואוברסיז, האפשרות לקבל את השכר המגיע להן מיום 21.07.08 ואילך.

13.        כך, ככל שעסקינן, בתחילת מירוץ המועדים. מובן שלא יעלה על הדעת, על יסוד טעמים מובהקים של הקטנת נזק, שמירוץ המועדים יימשך עד אשר יינתן פסק-דיני במחלוקת שבין התובעת לבין החברה הסינית. אכן דומה שלא מן הנמנע שהן התובעת והן החברה הסינית איבדו עניין בתכולת המכולה. לנוכח כל אלו, כאמור, בדעתי למנות את עו"ד קורדובה ואת עו"ד רייזינגר ככונסי נכסים, לעניין מימוש ומכירת תכולת המכולה לצד ג'. רשמתי את הודעת ב"כ אוברסיז מיום 15.11.10 כי תנאי מוקדם לשחרור הסחורה והוצאתה ממחסני הנתבעת 3 היא המצאתם של מסמכי התרה של המטען מטעם המכס ותעודת מסירה מטעם סוכן האונייה עליה הגיעה הסחורה למחסניה. ככל שכונסי הנכסים לא יזכו בשיתוף פעולה, הרי מחוץ לבקשה למתן הוראות שתוגש לי, הנני קובע, לכל דבר ועניין לעניין נשוא החלטתי, כי ידם של כונסי הנכסים היא כידן של התובעת ושל החברה הסינית.

בנתון לכך הנני מורה לכונסי הנכסים למכור את תכולת המכולה לצד ג' בסכום המירבי הניתן, וכפי שיפורט בהוראותיי האופרטיביות בהמשך. על יסוד כל אלו הנני קובע על דרך אומדני השיפוטי, כי עד ליום 20.7.11 ניתן יהיה להשלים מכירה כאמור. את הנזקים, איפוא, יש לשום עד למועד האמור.

14.        כאמור, המחלוקת בין התובעת לבין החברה הסינית עדיין תלויה ועומדת ואין לדעת, כמובן, מה תהא הכרעתי הצפויה בה. ואולם הדבר אינו מעלה ואינו מוריד לעניין חובתה הבלעדית של התובעת לפצות בגין הנזקים את בעלות המכולה ואת אוברסיז. הנזקים נגרמו להן אך כתוצאה מצו מניעה זמני שניתן ובוטל, ובעטייה של התובעת. אכן, ככל שידה של התובעת, בריבה עם החברה הסינית, תהא על העליונה, הרי בגדר פסק-דיני יכול שאורה על שיפוי התובעת על ידי החברה הסינית. ברי,בשלב זה, כי התובעת בלבד נושאת באחריות לתשלום הנזקים.

15.        מעבר לכך, אין לי ספק כי לכל אורך הדרך פעלה התובעת באורח בלתי סביר והביאה על עצמה את החבות לתשלום הפיצויים. אכן, באורח משונה, לא הגישה התובעת מלכתחילה תביעתה כנגד החברה הסינית, ולא עתרה לסעד כספי בלבד. אילו כך הייתה נוהגת, מצפה הייתי ממנה, תוך זמן קצר מאוד, להגיע לאותה הסכמה אליה הגיעה לימים עם החברה הסינית לעניין בדיקת התכולה על ידה ועל ידי החברה הסינית, תוך שחרור המכולה והמטען והפחתה מפליגה של הנזקים. משמע, בדיעבד, ניתן היה להכיר כלגיטימית בתקופת זמן קצרה בה היה ניתן צו המניעה הזמני, רק על מנת לשמור על האינטרסים של התובעת ושל החברה הסינית, לעניין פתיחת המכולה ובדיקת תכולתה, על ידי מומחים מטעמן.

16.        נקל לי לקבוע את הנזקים שנגרמו לאוברסיז, ללא צורך בכל שומה. כך, לנוכח הסדר דיוני שהונח בפניי ביום 21.7.09 על ידי ב"כ התובעת וב"כ אוברסיז בגדרו נרשם, מקרא מפורש, כי השתיים " הגיעו ביניהן להסכמה על מחיר האחסון מיום כניסת המכולה למסוף ועד לשחרורה בגובה של 70 ש"ח ליום". משמע, קיימת בפניי הודאה בלתי מסויגת ומוחלטת, הן לעניין גובה דמי האחסנה והן לעניין תחילתו מיום כניסת המכולה למסוף. בהתאם למיטב חישוביי זכאית אוברסיז לתמורה בגין 1095 ימים. לא סוכם בהסדר זה כי יש לשלם מע"מ, כנטען על ידי אוברסיז. לנוכח זאת נזקי אוברסיז עולים לסך של 76,650 ש"ח. בנוסף לכך דורש ב"כ אוברסיז שכ"ט עו"ד בסך 7,500 ש"ח הנראה לי סביר. בתוספת מע"מ מתקבל הסך של 8,700 ש"ח. סך כל נזקי אוברסיז, כך אני קובע, עולים לסך של 85,350 ש"ח.

17.        ככל שעסקינן בבעלות המכולה אין בפניי הסכמה דיונית, כזו שעם אוברסיז. ואולם, אף בעניינן של בעלות המכולה, בדעתי לאשר את דרישתן לדמי אחסון בתשלום סכום יומי של 32 דולר. אכן הונחה בפניי חליפת מכתבים עם ב"כ התובעת בה חזר ונישנה הסכום האמור. הוא מעולם לא זכה להתייחסות מכחישה ונוגדת. אף לא הונחה בפניי כל ראיה הסותרת את סבירותו של הסכום האמור, כתעריף שגור בנסיבות אלו.

18.        טענת ההגנה המרכזית הנשמעת על ידי ב"כ התובעת, אם לעניין אוברסיז ואם לעניין בעלות המכולה, היא שבעלות המכולה לא הוכיחו שהמכולה הנדונה, היא המכולה "האחרונה" שבידה. משמע, בעלות המכולה אינן יכולות להישמע בטענה כי נגרם להן נזק, כל עוד הן לא הוכיחו שאין מכולות אחרות תחת ידיהן, לעניין עסקאותיהן. כך, אף ככל שעסקינן באוברסיז. גם כלפיה לא נטען, כי המכולה האמורה, מבחינת מקום אחסנתה, תפסה את שטח האחסון "האחרון".